עכשיו נבין איך מגשימים חלומות

אחרי שהבנו שלהיות אדם מאושר זו בחירה, אתם בטח שואלים איך מתקדמים מכאן? עניין אחד להחליט להיות מאושר עם מה שיש, עניין אחר הוא לקבל את מה שרוצים.

איך מקבלים את מה שרוצים? הופכים את זה כמובן מאליו.

אדגים בסוף למה אני מתכוונת הלכה למעשה.

העניין הוא שתחושת אושר פנימית, ברגע שמגיעים אליה ונשארים איתה, מנטרלת תחושות שליליות כגון תסכול, פחד, כעס ... ואז מה שלא רצינו או לא תכננו, נהיה ברכה ולא קללה.

שימו יד על הלב

ותגידו לעצמכם מה באמת הייתם רוצים שיקרה לכם בקריירה, בכסף ,אהבה, משפחה וכו... לרוב אנחנו לא מייחלים את מה שאנחנו באמת רוצים אלא דברים שנראים לנו הגיוניים, דברים שנוכל לקבל בהתאם לסטנדרט שהצבנו לעצמנו- מה מגיע לנו ומה אנחנו מסוגלים להשיג, לרוב אלו שאיפות בינוניות ומטה.

הרי אם אתה חולם להכיר בחורה, אתה לא באמת שם לך למטרה דוגמנית על (לא שדוגמנית על זה הסטנדרט הכי גבוה, אולי למי שמאוד חשוב מראה חיצוני מסוג זה, טוב הבנתם אותי...) ואם את חולמת על חדר ארונות את לא באמת מדמיינת חדר ארונות של מלכת אנגליה, במקרה הטוב מחסנון עם מדפים כבר עדיף על ארון שתופס חצי חדר שינה.

אבל אולי מתישהו בחדרי חדרים אתם מעיזים לחלום באמת, לשחרר את האמונות המגבילות שלכם ולתת לדמיון לזרום לתוך חחלומות הכי פרועים שבדרך כלל אתם אפילו לא חושבים עליהם (אם לא, אז כדאי שתעשו זאת) ואז קורה הקסם! בדיוק ברגעים אלו התוכנית (כן תוכנית) להגשמת אותם מטרות/יעדים/חלומות, יוצאת לדרך, בהמשך אני אכנס לעובי התורה ואף אסביר איך בדיוק זה קורה. זה פשוט, בסיסי וטבעי לחלוטין אבל כרגע בואו נתמקד רק בקליפה העליונה של הבצל הזה שנקרא הגשמה.

אז כפי שכתבתי, באותם רגעים תמימים בהם אנו שוכחים לרגע מאיפה באנו ומה מגיע לנו, ההגשמה יוצאת לדרך ו....

מיד אנו תוקעים מקלות בגלגלי התוכנית של עצמנו

הסיבה לכישלון, היא אותה אמונה שזה חלום גדול מידיי עבורנו ועל כן מסתפקים בלרדוף אחרי דברים אחרים, פחות רצויים, פחות "מהודרים" אבל ברי ביצוע עבורנו ואז...קוראים שני דברים:

1. אותם דברים "פחות מהודרים" מתפקששים ולא מסתדרים, כי יש תוכנית מאסטר שעדיין בעבודה, המחשבה הראשונה שעולה לנו בראש היא - הנה בבקשה אפילו את זה אני לא מסוגל/ת להשיג אז למה אני בכלל ממשיך/ה לחלום - מיותר , זה לא יקרה לי גם ככה.

2. אותם דברים "פחות מהודרים", כן מתגשמים ואנו מסתפקים בהם כי אנו מפחדים להעיז לבקש יותר מזה, בטוחים שזה המקסימום שנקבל ואם נבקש יותר -זה כבר יהיה ממש חוצפה!

פה מתחילה הטעות הראשונה!

תוכנית הביצוע להגשמת המטרה כבר החלה (למה תוכנית? כי לכל דבר ישנם שלבים, הסתברויות מקרים, זמן, מקום, מוכנות נפשית ועוד) כל הגשמה של משהו פחות טוב לא שייכת ולא מתאימה לנו וזה לא מה שאנחנו באמת רוצים גם אם שכנענו את עצמנו שכן.

אני רק אסייג כאן את הנקודה, יש סיטואציות בהם נקרות בדרכנו הזדמנויות המובילות אותנו למקומות הרבה יותר טובים ממה שדמיינו ועל כן עלינו לקבל כל התרחשות לטובה גם אם זה לא עונה על דרישת הגשמת החלום באותו רגע - ברכה ולא קללה, זוכרים? ואין זה אומר לוותר על החלום אלא לא לסגור דלתות להזדמנויות טובות יותר.

התוכנית לחלום מקורי עדיין מתבצעת ולנו נותר רק להתמיד לחתור לאותו חלום "גדול ככל שיהיה" ולא לוותר אפילו לא לרגע שכן זה קורה מאחורי הקלעים, הדברים מסתדרים בדיוק כמו שצריך ומחכים למקום הנכון ולזמן הנכון כדי לקרות .

הגענו לעולם הזה עם כוחות אמיתיים לחיות חיים לפי בקשתנו

הכל בשליטה שלכם עד הפרט הכי קטן, ברגע שאנחנו מוותרים לעצמנו אנו מוותרים על חלומות שלנו , אנו מוותרים על שאיפות ונשארים בבינוניות בלתי נגמרת וכל זה באשמתנו ולא באשמת אף אחד אחר.

בשנייה, שבה מגיע מכשול המונע מאיתנו ,כביכול, להגיע למטרה אנו מרימים ידיים ואל לנו לעשות זאת!

מכשולים זה מבחנים, הבודקים את היכולת לנו להכיל את מה שמגיע לאחר מכן, את היכולת שלנו להכיל את מה שאנחנו באמת רוצים, למה?

כי אנחנו לא תמיד מוכנים לקבל את מה שאנחנו רוצים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית.

אם אומר לכם שמחר 5 מיליון שח נוחתים בחשבון בנק שלכם, האם אתם יודעים מה תעשו איתם? איך תשקיעו בצורה חכמה? מה תקנו? אל תענו לעצמכם בפזיזיות תחשבו על זה רגע...ואם אותם 5 מיליון יגיעו לחייכם בצורה איטית אך קבועה בסכומם של כ 200,000 ש"ח בנוסף להשתכרות הרגילה שלכם, איתם תצליחו לבנות עתיד כלכלי יציב ובטוח .(יהיו שיראו את הסכום ויגידו "אבל זה לא מה שייחלתי לו" ויתאכזבו, יוותרו על החלום מבלי לדעת מה טומן העתיד וכמה כסף יגיע אליהם בסופו של דבר) .

אם אגיד שמחר כל הארץ מכירה אתכם בזכות העבודה/כשרון/מקצועיות שלכם, האם תדעו להתמודד עם זה? האם תדעו איך למנף את ההצלחה וההכרה לתווך ארוך והצלחה בטוחה לכל החיים?

מי שמחפש אהבה ומשפחה , מחר מכירים לכם בן/בת זוג ומתחייבים שהוא/היא יהיו אהבת חייכם אבל חתונה וילידים חייב להתרחש מיד ...האם תסכימו? סביר להניח שלא, לכל הדברים האלה דרושה מוכנות , לאט ובטוח. ההכנה הזאת מתרחשת הן בתהליך צמיחה כלכלי, מקצועי, אישי והן במבחני "אופי" שנקרים בדרככם, אותם הנכם רואים ככישלון/אתגר/אכזבה.

הבחירה להיות מאושר עם מה שיש ולקבל בברכה את מה שמגיע, למרות כל החלומות, מביאה אתכם למצב של מוכנות נפשית לכל תרחיש ולאט, לאט אתם בונים לעצמכם את הבטחון והמוכנות לקבל את הדבר האמיתי אליו הנכם שואפים להגיע...ברוב המקרית אף מתרחשים דברים אף יותר ממה שדמיינתם ודברים שאפילו לא העזתם לדמיין -אם רק משחררים.

איך אני יודעת?

כי ניסיתי את זה על בשרי, למדתי לעומק וחקרתי במשך שנים את הנושא תורת התת מודע, למדתי לקבל מסרים מהמדריכים שלי, אותם אני מתכוונת להעביר הלאה, כולם צריכים לדעת איך לתמרן אנרגיה לטובתם ולרווחתם, אותה אנרגיה אשר נמצאת ממש כאן כל הזמן ואנו פשוט לא משתמשים בה בצורה נכונה. לראיה הנה משפט ידוע של המדען ניקולה טסלה - "אם אתם רוצים להבין את סודות היקום, תחשבו במונחים של אנרגיה, תדר ורטט".

מה אומר ומה אגיד

מבלי סיפור קצר מחיי (אחד מיני רבים) שהתרחש ממש לפני מספר חודשים כדי לתת המחשה קטנה/גדולה :

באזוכרתי את בעלי (לפני 19 שנים! )נהגנו ועד היום נוהגים לטייל בטיילת זו. סמוך לטיילת קיימים שטחים ריקים ולא מאוכלסים ובראשית הכרות שלנו אמרתי לבעלי שזה המקום בו אני רוצה לבנות את ביתי, חלום שאפתני למדי לאותה תקופה, השטחים לא למכירה, אנחנו לא נשואים, אין לנו כסף ועוד ועוד.

עברו 15 שנים, התחתנו ,קנינו דירה בקרית שמונה, נולדו לנו 3 ילדים עברנו לגור בקיבוץ אחר בשכירות ועדיין השטחים האלה לא רלוונטיים מכל כך הרבה סיבות!

אדם רגיל מוותר וממשיך הלאה ואכן איפשהו וויתרנו, ניסינו לרכוש בית אחר בקיבוץ בו אנו חיים- לא הלך, ניסינו לקנות בית בקיבוץ ליד - לא הלך, שטח- לא הלך .

חוסר מזל? אכזבה? כנראה חלום גדול מידי שפשוט לא יקרה!

לפני שנה, השטח בו אנו רוצים לקנות יצא למכירה, רצנו אצנו בצהלה לרכוש וקיבלנו ברקס. נאמר לנו שאנחנו חיים בסרט, אלו שטחי הקיבוץ המיועדים לתושבים/חברים/ בנים ורשימת המתנה ארוכה .

התעקשנו- צחקו עלינו, הגשנו מועמדות בכל זאת, ניגשנו לוועדות, סינונים, מבחנים . ליאור ,בן זוגי,המשיך לומר לי כל הזמן הזה- זה שלנו! אל תפחדי, אין שום מצב אחר. מודה, חשבתי שהוא הוזה, אבל זרמתי איתו בחשש רב.

מספר השטחים עמד על 36 ,מספר המעוניינים ברכישה עמד על 50 - אנחנו אחרונים בתור.

לאחר חודשיים קיבלנו שטח, מספר - 36! מישהו אמר שחלומות לא מתגשמים? גם אחרי 19 שנה זה קרה.

ואז...

בדיוק כשהתחלנו לתכנן את ביתנו ובזמן כתיבת שורות אלו אנחנו מפונים מהבית שלנו בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נתלשנו מהחיים שלנו ביום אחד לחיים אחרים, נוודים שעוברים מבית לבית, מלקטים ציוד כדי לחיות, ילדים בבתי ספר חדשים ועוד...ואם זה לא מספיק, אז בעל הבית שלנו בקיבוץ בו אנו חיים הודיע כי יש לנו חודש לפנות את ביתנו כי הוא לא מחדש את חוזה השכירות.

ואני אומרת - הכל לטובה!! כל תרחיש שקורה ברגעים אלו מלמד אותנו, מכין אותנו ומביא אותנו למקום הכי טוב בחיים שלנו כדי לקבל את הברכות שיגיעו, אני מאמינה באמונה שלמה שאם נזרום אם ההתרחשויות ולא נתנגד, נגיע למקומות טובים יותר, הרבה יותר טובים ממה שתכננו.